חרדה, זעם שפורץ בלי סיבה, תקיעות שלא מרפה. כשהסימפטומים האלה נוכחים בחיים יום אחר יום, זה לא חולשה. זה סימן שמשהו עמוק מחפש מרחב להיות מוחזק ולשתנות.
לתיאום פגישת מבוא
לפעמים קשה להסביר בדיוק מה קורה. יש תחושה כללית שמשהו לא בסדר. הגוף מגיב מהר מדי, הרגשות מציפים, ומערכות יחסים קרובות הופכות לשדה מוקשים.
מי שחי עם פוסט טראומה לא תמיד יודע לשים עליה שם. לפעמים זה מרגיש כמו "פשוט ככה אני". אבל זה לא ככה אתם. זה דפוס שנוצר כדי להגן, ואפשר לשחרר אותו.
התהליך לא מבטיח מהירות, הוא מבטיח עומק. ומהעומק הזה צומחת תנועה אמיתית.
הגוף מפסיק לחיות במצב כוננות. הנשימה מתמלאת. יש מרחב בין גירוי לתגובה.
יחסים קרובים מרגישים פחות מסוכנים. אפשר להיות נוכחים, להיפגש, לאפשר קרבה.
במקום תגובות אוטומטיות מהעבר, יש יכולת לבחור, להגיב, לנוע ספונטנית.
אין פה תוכנית אחת שחלה על כולם. יש תהליך שנבנה סביבכם.
פגישה ראשונה שבה אדוה מקשיבה. אתם מספרים על עצמכם בקצב שלכם. לא מבחן, לא אבחנה. רק הכרות עמוקה שממנה נצמח התהליך.
בהתבסס על מה שעלה בפגישה הראשונה, נוצר מסלול ייחודי לפי הצרכים, הקצב והיכולת שלכם. אין תבנית קבועה מראש.
בכל פגישה נשתמש בכלים כמו Somatic Experiencing, טיפול רגשי ועבודה עם הילד הפנימי. הגוף נוכח בתהליך לא פחות מהמחשבה.
בהדרגה, הדפוסים שהוחזקו בגוף ובנפש מתרופפים. מה שהיה תקוע מתחיל לזוז. ההשלמה עם העבר מאפשרת נוכחות בהווה.
פגישה אחת היא התחלה. תהליך הוא המקום שבו משהו באמת משתנה.
אדוה מלווה אנשים שחיים עם עקבות של טראומה, בין אם ברור להם מה קרה ובין אם לא. התהליך שהיא מציעה הוא לא מרשם קבוע, הוא שיחה עמוקה בין מה שהגוף מחזיק ומה שהאדם רוצה לחיות.
המרחב בקליניקה נבנה כדי שאפשר יהיה לנשום. לא לרוץ לפתרון, אלא להיות עם מה שיש, בהכלה ובביטחון, עד שזה מתחיל לזוז מעצמו.
לגמרי טבעי שיש ספקות לפני שמתחילים. הנה מה שנשאלים הרבה.
לא צריך להיות בטוחים. לא צריך לדעת בדיוק מה קורה. צריך רק להיות מוכנים להיות בחדר ולהקשיב למה שיש. השאר קורה מתוך שם.
לתיאום פגישת מבוא