אודות

הדרך שלי אל הקליניקה

מה שמביא אנשים לחפש עזרה, הוא לא תמיד מה שמסביר על הלוח. לפעמים זה חיים שנים עם משהו שאי אפשר להסביר במילים פשוטות.

אדוה לזר, מטפלת טראומה תרפיה

אדוה לזר

שלום, אני אדוה

לא הגעתי לעולם הטיפול מהכיוון האקדמי. הגעתי אליו מתוך חיים שלמים של חיפוש, של ניסוי, של תקווה שיש דרך להרגיש אחרת.

הטיפול שאני מציעה היום נולד מתוך תהליך אישי עמוק שעשיתי בעצמי, ומתוך הבנה שמה שהכי עוזר הוא מה שעזר לי.

מה שנשאר מהילדות

כשהייתי ילדה, עברתי אלימות בבית הספר. לא מסוג הדברים שמדברים עליהם בקלות, ולא מסוג הדברים שנגמרים כשעוזבים את הכיתה.

הגוף זוכר. הנפש זוכרת. אפילו כשהמוח מנסה לשכוח, משהו בפנים ממשיך לשמור על עצמו כאילו הסכנה עדיין שם. זה מה שאנחנו מכנים טראומה, ואת ההשפעות שלה חשתי בגוף שלי ובחיים שלי שנים ארוכות אחרי.

הסימפטומים שלבשו צורות שונות: חרדה, קושי בזוגיות, תחושות שקשה היה להסביר אפילו לעצמי. ידעתי שמשהו לא שלם, אבל לא ידעתי איך לגעת בו.

החיפוש אחרי שקט

יצאתי לדרך של חקירה. לא מתוך סקרנות אינטלקטואלית, אלא מתוך צורך אמיתי: רציתי לחיות בשקט. רציתי לנוח בתוך עצמי. רציתי לדעת שאני מסוגלת לחיות זוגיות בריאה ומכילה.

ניסיתי כלים רבים. חלקם לא נגעו בכלום. חלקם נגעו בשטח אבל לא בעומק. ואז היו הכלים שפתחו משהו שלא ידעתי שהיה סגור.

את הכלים שבאמת שינו משהו בפנים, שיצרו תהליך אמיתי בגוף ובנפש, אלה למדתי לעומק. לא כדי שתהיה לי אסמכתא, אלא כדי שאוכל לתת לאחרים את מה שנתנו לי.

מתוך הניסיון האישי נולדה הקליניקה

היום אני מטפלת בחריש, בקליניקה שנוצרה מתוך ההבנה הזו: שאי אפשר לטפל בטראומה מהראש בלבד. הגוף הוא חלק מהסיפור. הנשימה היא חלק מהסיפור. המרחב הבטוח שנוצר בין שני אנשים הוא חלק מהסיפור.

מי שמגיע אליי לא צריך להסביר את עצמו בצורה מושלמת. לא צריך להיות מוכן. לא צריך לדעת מה בדיוק קרה. מספיק שיש תחושה שמשהו דורש תשומת לב, שהחיים מרגישים כבדים בצורה שכבר עייפו ממנה.

מכאן אפשר להתחיל.

מה מנחה אותי בטיפול

שלושה דברים עמדו לנגד עיניי מאז שהתחלתי לטפל, ועדיין עומדים:

מרחב ללא שיפוט

כל תהליך מתחיל בהקשבה. לא בהנחיות, לא בפרשנויות. בהקשבה.

קצב שמכבד אתכם

אין לחץ, אין יעדים שצריך לעמוד בהם. התהליך נע בקצב שמתאים לכם ולא לטבלה כלשהי.

חיבור גוף ונפש

טראומה לא גרה רק בראש. הגוף שומר את הסיפור, ולכן הגוף הוא חלק מהריפוי.

הכלים שבחרתי ומדוע

בדרך שעשיתי, פגשתי גישות רבות. חלקן ישבו על הראש, חלקן על הגוף, חלקן ניסו להגיע לשניהם. מה שהשאירה בי הדרך הזו הוא הבנה ברורה: הכלים שאני משתמשת בהם כיום הם אלה שעשו בי שינוי אמיתי, לא רק השקטת תסמינים.

הטיפול בקליניקה הוא תהליכי. כלומר, לא פגישה אחת של "פתרון". מדובר בבניית חיבור, הבנה של מה שקרה, ועבודה מתמשכת שמאפשרת לגוף ולנפש ללמוד מחדש שביטחון הוא אפשרי.

לצד הטיפול התהליכי, אני מקבלת גם אנשים שזקוקים לתמיכה סביב אירוע מקרי ספציפי שעבר עליהם לאחרונה. לכל אחד יש מה שהוא צריך, ואני מקשיבה לפני שאני מציעה כיוון.

אם משהו כאן הדהד

אתם מוזמנים ליצור קשר. אין צורך לדעת מה בדיוק לומר. מספיק שמשהו בפנים אמר "אולי".

לשיחת היכרות